מתי לפנות לפיזיותרפיה לרצפת אגן לילדים?

​

ניתן לפנות כאשר לא הושגה שליטה מלאה על הסוגרים אצל ילדים מגיל 4 ואילך:

• הרטבות שתן במשך היום

• הרטבות לילה

• הצטאות : בריחות, פספוסים ומריחות של צואה

• עצירות

• תהליך גמילה שמתעכב או הסתבך

• קשיים בשליטה על סוגרים כחלק ממצב רפואי: מחלה, ניתוח, תסמונת. (מחלת הירשפרונג  Hirschsprung's disease , מחלת ואקטר Vacters disease)

​​

אם ילד/ה מראה קושי בשליטה על סוגרים, כל חיי המשפחה מושפעים מהקושי הזה: נמנעים לצאת לחברים, לינה מחוץ לבית אף בחופשות משפחתיות,

ענייני הפיפי והקקי יהיו שם תמיד והחשש ילווה תמיד את הילד והוריו, באופן מילולי או בשתיקה, בגלוי או בסמוי, בהשכמה בבוקר, ביציאה מחוץ לבית, בבית, בגן ובביה"ס.

תופעות של הרטבת לילה, הרטבת יום או הצטאות (בריחת צואה ללא שליטה בתחתונים) צובעות את כל היחסים במשפחה, עם ההורים, האחים, ההתייחסות של הסביבה, וזה בעיקר צובע את הדימוי העצמי של הילד/ה.

ואני מכירה את ההתלבטות שלכם: להגיב, לא להגיב, לתת לו להחליף לבד, לעזור לו, לגמול במתנות , מדבקות או בכלל לא. גם אם אתם לא אומרים דבר או "כאילו" לא מגיבים זה תמיד מרחף שם כעננה.

​אני מבינה את ההתלבטות שלכם:

• מה הבעיה?

• האם עושה דווקא?

• האם לדבר על זה או אולי לא להגיב ?

• איך זה שהוא לא מרגיש? למה לא מפריע לו?

• הוא כבר ילד גדול!

• האם לפנות לעזרה ? לטיפול?

• האם הפניה לטיפול תנציח את הבעיה כבעיה?? (לדבר על הפיל שבחדר..)

• ואם לא תפנו הבעיה תיפתר? (דרקון יש דבר כזה...)

​

ובכן התשובה היא חד משמעית, לפנות לטיפול בפיזיותרפיה של רצפת אגן ילדים. ב95% מהמקרים הסיבה הינה פיזיולוגית גם כאשר הטריגר הראשוני הינו רגשי, בעיית סוגריים לזמן ממושך הופכת להיות פיזיולוגית שחייבת טיפול והתייחסות.